שאלות ותשובות נפוצות

אין תקופת זמן קבועה בחוק. המבחן הוא איכותי ולא כמותי - תלוי באופי הקשר, בכוונת הצדדים ובהתנהגותם כיחידה משפחתית, ולא במשך הזמן בלבד. ניתן להצביע על 3 חודשים כתקופה המינימלית המקובלת בפסיקה, אך ההדגש על איכות הקשר ולא על משכו. ברע"א 5096/21 נקבע כי גם תקופות קצרות יכולות להספיק אם קיים "קשר עמוק של שיתוף גורל". ומנגד רע"א 3323/23 "לא די בכך שבני הזוג קיימו 'חיים משותפים' ו'חלקו הוצאות' במהלך תקופה בת כשנה וחצי, לשם הכרה בהם כידועים בציבור. יש להוכיח שבני הזוג התכוונו להחיל על מערכת יחסיהם את ההשלכות האזרחיות-כלכליות של חיי הנישואין".

לא חובה לגור באותה דירה. בפסק דין ע"א 107/87 של בית המשפט העליון, בני זוג שהתגוררו יחד במשך שש שנים הוכרו כידועים בציבור למרות שלא גרו תמיד באותה דירה. בית המשפט התמקד במהות הקשר ולא במיקום הפיזי. בפסק דין עמ"ש (חי') 1714-09-13 נקבע: "ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין". המבחן הוא קיום "משק בית משותף" וחיי משפחה, שיכולים להתקיים גם כשבני הזוג גרים בדירות נפרדות אך מנהלים חיים משותפים

ידועים בציבור זוכים לרוב הזכויות של נשואים בתחומים רבים, אך נדרש הליך הוכחה נפרד לכל מוסד. לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי: "'אשתו' - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". בפסק דין רע"א 3323/23 (2023) הובהר שבעוד נשואים נהנים מהכרה אוטומטית, ידועים בציבור צריכים להוכיח את מעמדם בכל מוסד בנפרד. בישראל, ידועים בציבור זוכים לזכויות בביטוח לאומי, ביטוח בריאות, זכויות עבודה, ירושה וזכויות במקרה מוות, אך ההבדל העיקרי הוא שנשואים נהנים מהכרה אוטומטית

ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים משק בית משותף כתוצאה מחיי משפחה ומערכת יחסים אינטימית, קשירת גורל ורצון לחיות יחדיו, לא מתוך צורך אישי, נוחות או כדאיות כלכלית". המסמכים הנדרשים כוללים: שאלון מפורט לידועים בציבור (טופס 107), צילום תעודות זהות של בני הזוג, מסמכים המעידים על מקום מגורים משותף (חוזי שכירות, חשבונות), מסמכים המעידים על חיים משותפים (תיעוד בנקאי, פוליסות ביטוח), תצהירים בכתב מעדים, תמונות מהחיים המשותפים

לא חובה חשבון בנק משותף. בפסק דין עבל (ארצי) 731/07 נפסק: "היינו, הקיום הכלכלי מושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים הנ"ל (אכילה, שתייה, לבוש וכו'), ולעניין זה אין נפקא מינה, אם יש לבן-הזוג חשבון נפרד". בפסק דין עבל (חי) 3228/02 נקבע: "כבר נפסק כי אין בניהול חשבונות בנק נפרדים בכדי לשלול את מבחן התלות הכלכלית של ידועים בציבור או החיים המשותפים". העיקר הוא להוכיח שיתוף כלכלי ותמיכה הדדית, שיכולה להתקיים גם עם חשבונות נפרדים

ידועים בציבור ממלאים בטופס 101 כ"רווק/ה" ולא כ"נשוי/ה". לפי פקודת מס הכנסה, סעיף 66: "חישוב המס של בני זוג נשואים החיים יחד ומנהלים משק בית משותף ייעשה על בסיס מאוחד". אולם הגדרת "בן זוג" בסעיף 1 לפקודה מתייחסת רק לנשואים כדין ולא לידועים בציבור. בהוראת ביצוע 1/2016 של רשות המסים נקבע כי ידועים בציבור אינם נחשבים כ"בני זוג" לעניין מס הכנסה. זהו הבדל משמעותי - בעוד שבני זוג נשואים מחויבים בחישוב מס מאוחד, ידועים בציבור מחשבים מס בנפרד כרווקים, מה שיכול להיות יתרון או חיסרון תלוי בנסיבות

יש השפעות כלכליות משמעותיות. לפי אתר הביטוח הלאומי הרשמי: "מעמד זה עשוי להשפיע על תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח הבריאות לביטוח הלאומי וכמו כן על זכאותכם לקצבאות השונות של הביטוח הלאומי". השפעות שליליות אפשריות: אובדן זכאות לגמלת הבטחת הכנסה אם אחד הצדדים מקבל אותה, אובדן זכאות לקצבת שאירים אם מתקבלת קצבה כזו, שינוי בחישוב דמי ביטוח לאומי. יתרונות: זכאות לקצבת שאירים במקרה מוות, זכויות בביטוח בריאות, זכויות עבודה נוספות. מומלץ לבחון את המצב האישי עם יועץ פנסיוני או עורך דין

ככלל, ידועים בציבור נחשבים כיחידה אחת ולא יכולים לקנות 2 דירות ראשונות בנפרד. אך אם יוכיחו הפרדה רכושית מלאה, ייתכן שיוכלו לקבל את ההטבה על שתי דירות. לפי סעיף 9(ג1א) לחוק מיסוי מקרקעין: "יראו רוכש ובן זוגו... וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים - כרוכש אחד". בפסק דין ע"א 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין (2013) נקבע כי "חזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה חלה גם על ידועים בציבור". אולם ניתן לסתור את החזקה אם מוכיחים הפרדה רכושית

בדרך כלל חלוקה שווה (חצי-חצי) של הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. בפסק דין בג"מ 5620/24, בע"מ 17735-09-24 (2025) נקבע: "כאשר עסקינן בהסכם לשיתוף זכויות בנכס, אשר מוסק מהתנהגות בני זוג, קשה לייחס להם הסכמה ביחס שאינו 50 אחוז – 50 אחוז". עם זאת קיימת דרישה להוכחת כוונת שיתוף ספציפית באשר לרכוש שהובא לקשר, ירושה אישית, מתנות אישיות.

אין צורך בהליך רשמי כמו גירושין. כאשר בני זוג שהם ידועים בציבור מבקשים להיפרד זה נקרא 'פרידה' ולא 'גירושין', מבחינה משפטית ידועים בציבור יכולים להיפרד ללא הליך רשמי, בניגוד לנשואים שחייבים בהליך גירושין רשמי . נושאים הטעונים הסדרה בפרידה: משמורת ילדים וזמני שהות, מזונות ילדים - סכומים ועדכון, חלוקת רכוש (על פי חזקת השיתוף), מזונות בן/בת זוג (במקרים מסוימים). מומלץ להסדיר סוגיות משפטיות (רכוש, ילדים) באמצעות הסכם או בבית המשפט

זכאית למזונות מכוח הדין האישי, אך ייתכנו מזונות מכוח עקרונות אחרים. בפסק דין ע"א 4385/91 (השופט ברק) נקבע: "אין להחיל על ידועים בציבור את דיני המזונות החלים על בני זוג נשואים". אולם בע"א 8256/99 נקבע כי "ניתן לחייב במזונות מכוח חוזה מכללא או עקרון תום הלב". בתמ"ש (נצ') 6361-00 (2014) נקבע שידועה בציבור עשויה להיות זכאית למזונות משקמים או פיצוי אם ויתרה על קריירה או לימודים לטובת בן הזוג. הזכאות תלויה בנסיבות: משך הקשר, תלות כלכלית שנוצרה, הקרבות שנעשו, הבטחות שניתנו

מבחינה משפטית, ידועים בציבור יכולים להיפרד ללא הסכם רשמי, בניגוד לנשואים שחייבים בהליך גירושין. עם זאת, הסכם פרידה מומלץ מאוד כדי למנוע סכסוכים עתידיים. סוגיות הטעונות הסדרה בהסכם פרידה: משמורת ילדים וזמני שהות מפורטים, מזונות ילדים - סכומים ועדכון, חלוקת רכוש המשותף והחובות, מזונות בן/בת זוג (אם רלוונטי), ויתור על תביעות עתידיות. למרות שלא חובה, הסכם פרידה יכול למנוע סכסוכים יקרים ומורכבים בעתיד ולהבטיח הסדר ברור לכל הצדדים.

לא אוטומטי - נדרש הליך הוכחה של המעמד במוטה בית הדין או בבית המשפט. לפי סעיף 55 לחוק הירושה: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". בניגוד לבני זוג נשואים שיורשים אוטומטית, ידועים בציבור חייבים להוכיח במוטה בית הדין 4 תנאים מצטברים: חיי משפחה במשק בית משותף, לא היו נשואים זה לזה, בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, אין הוראה אחרת בצוואה.

ן, בתנאי שהוכרתם כידועים בציבור בביטוח לאומי לפני המוות או שתוכלו להוכיח את המעמד כחלק מהבקשה לקצבה. לפי חוק הביטוח הלאומי: "בני זוג שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כידועים בציבור נחשבים בביטוח הלאומי כבני זוג נשואים, הן לעניין חובות והן לעניין זכויות". התנאים לזכאות לקצבת שאירים: "אלמנה: מי שהייתה נשואה לנפטר או ידועה בציבור שלו, שחיה עמו תחת קורת גג אחת עד לפטירתו". חשוב להדגיש שאם לא הוכרתם בעבר, תצטרכו להוכיח את המעמד כחלק מהבקשה לקצבה.

ביטוח חיים - כן ללא בעיה, ניתן למנות כל אדם כמוטב, כולל ידוע/ה בציבור, ללא צורך בהוכחת מעמד רשמי. קרן פנסיה - כן, אך נדרשת החלטה של בית הדין לעבודה או בית משפט להכרה במעמד. לפי התקנון האחיד של הקרנות: "על-פי התקנון האחיד של הקרנות, הכרה כידועים בציבור היא לפי החלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך (בית הדין לעבודה)". ההגדרה בתקנון קרן פנסיה: "אשה - פירושו - אשת חבר או פנסיונר או מי שבית משפט יצהיר עליה כידועה בציבור כאשתו". משמעות הדבר היא שבקרן פנסיה נדרש הליך הוכחה רשמי להכרה במעמד *הכללים משתנים בין קרנות פנסיה שונות. יש לבדוק את התקנון הספציפי של הקרן שלכם.

אין הבדל בזכויות הוריות רגילות - משמורת, מזונות וזמני שהות זהים לזוגות נשואים. ההבדל העיקרי הוא באימוץ ילדים. לפי חוק אימוץ ילדים: החוק קובע כי אימוץ יכול להתבצע "רק על ידי איש ואשתו, כלומר על ידי בני זוג נשואים, ולא ידועים בציבור". אולם בתאריך 28 בדצמבר 2023, נתן בית המשפט העליון פסק דין תקדימי בתיק בג"ץ 5158/21 שי גורטלר נ' שר הרווחה, שקבע פה אחד את ביטול האפליה כלפי זוגות ידועים בציבור לרבות מאותו מין באימוץ ילדים "עיקר העיקרים הוא שילדים בני אימוץ יאומצו אל תוך מערכת זוגית מוכרת כלשהי שבבסיסה קשר נישואין או מסגרת של 'ידועים בציבור כנשואים' – זאת, כאשר הכלל המנחה הוא זה של טובת הילד המאומץ". השינוי המהותי בא לידי ביטוי בפרשנות השיפוטית המחודשת של המונח "איש ואשתו", שכעת מפורש כמתייחס גם לזוגות ידועים בציבור ולזוגות חד-מיניים.

כן, בתנאי הכרה במעמד ידועים בציבור או הוכחת המעמד למעסיק ולביטוח לאומי. לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים: "עובד שאשתו ילדה, יתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה". לפי אתר המוסד לביטוח לאומי: "ידוע בציבור יכול להתחלק עם בת הזוג בחופשת הלידה, בתנאי שהוא עונה על ההגדרה בחוק של 'ידוע בציבור'". התחלקות חופשת הלידה מתאפשרת החל מהשבוע השביעי לאחר הלידה, כאשר הזכאות מותנית בהכרה רשמית במעמד ידועים בציבור או בהוכחת המעמד למעסיק ולביטוח לאומי

פשר, בתנאי שמקיימים משק בית משותף ואחדות כלכלית כזוג, גם במסגרת הבית המשותף עם ההורים. בפסק דין עמ"ש (ת"א) 38845-10-12 נקבע: "חיי שיתוף עם המנוח, קשירת גורלם זה בזו, ראו בעצמם משפחה ובקשר מחייב, ניהלו משק בית משותף, תמכו אחד במשנהו רגשית וכלכלית והתנהלו כיחידה כלכלית אחת". מבחני הפסיקה לקביעת ידועים בציבור: יחסים אינטימיים כשל בעל ואישה, משק בית משותף (לא סתם מתוך נוחות), קשירת גורל ותכנון עתיד משותף, הכרה חברתית כזוג, אחדות כלכלית ותמיכה הדדית. ניתן לקיים משק בית משותף גם במסגרת המגורים עם ההורים.

לפי נהלי משרד הפנים, המסמכים הנדרשים להסדרת מעמד בחו"ל כוללים: תעודת לידה ודרכון של שני בני הזוג, שאלון "ידועים בציבור" מפורט (במקור ובתרגום מוסמך), חוזי שכירות משותפים או מסמכי בעלות, חשבונות מים/חשמל על שם שני בני הזוג, תיעוד בנקאי של הוצאות משותפות, פוליסות ביטוח עם מינוי הדדי כמוטבים, תמונות מהחיים המשותפים לאורך תקופות שונות, תצהירים חתומים בפני עורך דין של עדים לקשר. נטל הוכחה מוגבר עומד על ידועים בציבור המבקשים להסדיר מעמד בחו"ל, כולל ראיון מקיף עם נציג השגרירות או הקונסוליה. *הדרישות משתנות בין מדינות יעד שונות. יש לבדוק דרישות ספציפיות במדינת היעד .

מומלץ מאוד לצורך הגנה על רכוש אישי קודם, הסדרת זכויות ירושה - במקום הסתמכות על סעיף 55 לחוק הירושה, בהירות במקרה פרידה - מניעת סכסוכים יקרים, הסדרת מזונות - במקרה פרידה. והבטחת זכויות, לפי סעיף 7(11) לחוק הנוטריונים, נוטריון מוסמך לאמת הסכם לחיים משותפים. יתרונות הסכם ממון לידועים בציבור: תקף מיד עם החתימה - אין חובה לאשר בבית המשפט (בניגוד לנשואים).