שאלה נפוצה בנושא בירור מצב אישי
בהתאם לסעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, חייב רשאי לקבל מידע אודות תיקים המתנהלים נגדו בשלוש דרכים עיקריות: באמצעות האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, בפנייה טלפונית למוקד *35592, או בפנייה ישירה ללשכת ההוצאה לפועל. רצוי לשקול לפני שפונים בבקשה לקבל רשימת תיקים לאור הקבוע בחוק : "הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל".
שאלה נפוצה בנושא פקודות מאסר
בהתאם לסעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות ההוצאה לפועל, ניתן לברר קיום פקודת מאסר באמצעות האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, בפנייה למשטרת ישראל או בפנייה ללשכת ההוצאה לפועל המנהלת את התיק. החוק קובע כי "רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צו מאסר כנגד חייב אשר לא עמד מול רשם ההוצאה לפועל בעבר", וכן נדרש שחלפו 48 שעות מיום הבאת החייב בפני הרשם.
שאלה נפוצה בנושא צווי עיכוב יציאה
בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל ותיקון 2024 לחוק, ניתן להגיש בקשה לביטול צו עיכוב יציאה באמצעות טופס בקוד 62 באזור האישי, בצירוף תצהיר חתום והצגת ערבויות לפי דרישת הרשם. החוק קובע כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ אם מצא שיציאת החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת". החל משנת 2024, אסור להטיל צו עיכוב יציאה על חייבים שחובם הכולל נמוך מ-50,000 ש"ח, למעט בתיקי מזונות.
שאלה נפוצה בנושא עיקול חשבונות בנק
בהתאם לסעיפים 28-30 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות ההוצאה לפועל, יש לבדוק את חוקיות העיקול שכן עיקול ללא התראה מותר רק במקרים חריגים, להגיש בקשה לביטול עיקול בטופס 214, ולבקש שחרור סכום מינימום למחיה. החוק קובע כי "הצד השלישי חייב להודיע לחייב תוך 7 ימים על קבלת צו העיקול, אלא אם רשם ההוצאה לפועל הורה אחרת".
שאלה נפוצה בנושא עיקול דירת מגורים
בהתאם לסעיפים 34-37 לחוק ההוצאה לפועל וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, החוק מעניק הגנה בסיסית על דירת המגורים של המשפחה. החוק קובע כי "מקרקעין המשמשים את החייב כבית מגורים לא ימכרו ו/או יפונו זולת אם החייב ובני משפחתו קיבלו מקום מגורים סביר או שהועמד סידור חלופי לרשותם". עיקול דירת מגורים מותנה בהבטחת מקום מגורים חלופי, בכך שהחוב גבוה משמעותית מערך הבית, ובהיעדר אמצעי גבייה אחרים.
שאלה נפוצה בנושא עיקול רכב
בהתאם לסעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל, הקריטריון המרכזי לעיקול רכב הוא הרישום על שם החייב ברישוי. תנאי העיקול כוללים חלוף 6 חודשים ממועד האזהרה, חוב העולה על 2,500 ש"ח, ורישום הרכב על שם החייב. החוק מגן על "רכב המצוי בשימוש אדם נכה ומשרת אותו לניידות שוטפת" וכן על רכב המשמש ככלי עבודה הכרחי.
שאלה נפוצה בנושא עצירת עיקולים
בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, ניתן לעצור עיקול באמצעות הגשת בקשה לביטול עיקול בטופס 214, הגשת התנגדות לביצוע פסק הדין במקרים המתאימים, הגעה להסדר חוב עם הזוכה, או הגשת בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב. עילות לביטול עיקול כוללות ביצוע העיקול שלא כדין, אי-שייכות הנכס לחייב, קיום הגנה חוקית על הנכס, או תשלום החוב.
שאלה נפוצה בנושא צווי תשלומים
בהתאם לסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל ורפורמת 2019, חוב עד 100,000 ש"ח ניתן לפרוס לתקופה של עד 3 שנים (36 תשלומים), וחוב מעל 100,000 ש"ח ניתן לפרוס לתקופה של עד 4 שנים (48 תשלומים). לחייב זכות לבקש עדכון מצב כלכלי במידה והשתנו נסיבותיו, וכן זכות לבקש סגירת התיק לאחר תשלום מלוא החוב.
שאלה נפוצה בנושא הפחתת תשלומים
בהתאם לסעיפים 69, 69ב לחוק ההוצאה לפועל, ניתן להגיש בקשה לשינוי צו תשלום לפי סעיף 69ב בנימוק של שינוי נסיבות כלכליות, לבקש חקירת יכולת מחודשת לפי סעיף 67, או להגיע להסדר עם הזוכה. החוק קובע כי "רשם רשאי... לקבוע לחייב שיעורי תשלום חדשים, לאחר ששקל את השינוי שחל ביכולתו הכלכלית של החייב".
שאלה נפוצה בנושא הגנות מעיקול
בהתאם לסעיפים 22-26 לחוק ההוצאה לפועל, אסור לעקל: מזון לצורכי קיום למשך 30 יום, כלי עבודה הנחוצים לפרנסה עד שווי 5,000 ש"ח, תשמישי קדושה, חיות מחמד שאינן למטרות מסחריות, רכוש בסיסי כגון מקרר ומיטות, וגמלאות ביטוח לאומי למשך 30 יום. כל נכס שאינו מוגן במפורש בחוק ניתן לעיקול, כולל חשבונות בנק ומשכורת מעבר לסכום הפטור.
שאלה נפוצה בנושא פריסת חובות
בהתאם לסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל וכללי ההוצאה לפועל תשע"ד-2014, יש להגיש את הבקשה תוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה בתיקי פסק דין או תוך 30 ימים בתיקי שטרות, והחוב חייב להיות מעל 20,000 ש"ח. החוק קובע כי "חייב שחובו עולה על 20,000 שקלים חדשים רשאי להגיש לרשם בקשה לקביעת צו חיוב בתשלומים".
שאלה נפוצה בנושא איחוד תיקים
בהתאם לסעיפים 74א-74כח לחוק ההוצאה לפועל, איחוד תיקים מומלץ כאשר קיים ריבוי תיקי הוצאה לפועל נגד החייב, החייב מתקשה לעמוד בתשלומים נפרדים, ולצורך ייעול הגבייה. החוק קובע כתנאי לאיחוד כי "החייב נתון במצוקה כלכלית ואינו יכול לעמוד בחובותיו הכספיים במועדם".
שאלה נפוצה בנושא חדלות פירעון
בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, התנאים כוללים חוב מעל 86,167.41 ש"ח ומצב של חדלות פירעון או סכנה לחדלות פירעון. יחיד עם חובות עד 172,334.81 ש"ח רשאי לפנות להליך מקוצר לרשם ההוצאה לפועל, ומעל סכום זה יש לפנות לבית המשפט המחוזי.
שאלה נפוצה בנושא ביטול תיקים
בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, ניתן להגיש טענת "פרעתי" בכתב בטענה שהחוב שולם או אינו קיים, להגיש התנגדות לביצוע תוך 30 ימים במקרה של שטרות או תובענות, או להגיש בקשה לביטול הליכים במקרי טעות בזהות. החוק קובע כי "חייב רשאי להגיש לרשם בכתב טענת 'פרעתי'... המעידה כי שילם את החוב או כי אין הוא חייב בתשלום החוב".
שאלה נפוצה בנושא דיווח אשראי
בהתאם להוראת דיווח 202 של בנק ישראל, תיקי הוצאה לפועל מדווחים למאגר נתוני האשראי החל מ-31 באוגוסט 2018 ונשמרים למשך 5 שנים מיום סגירת התיק. מידע על תיקים שנסגרו לפני אוגוסט 2018 אינו נכלל במערכת.
שאלה נפוצה בנושא הגשת התנגדות
בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל ותקנות סדר הדין האזרחי, יש להגיש את ההתנגדות תוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה, בלשכת ההוצאה לפועל או בבית משפט השלום, בצירוף פירוט הטענות נגד קיום החוב ותצהיר תומך. קבלת ההתנגדות מביאה לעצירת ההליכים בהוצאה לפועל עד להכרעה בבית המשפט.
שאלה נפוצה בנושא טענת פרעתי
בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, טענת "פרעתי" היא טענה בכתב שהחייב מגיש לרשם בטענה שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו. החוק קובע כי "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה". לפי פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 9302/02, אין הגבלת זמן להגשת טענה זו.
שאלה נפוצה בנושא קבלת אזהרה
בהתאם להוראות רשות האכיפה והגבייה, עם קבלת אזהרה יש לפעול תוך 20-30 יום: לבדוק את נכונות פרטי החוב, ולבחור באחת מהאפשרויות - תשלום החוב במלואו, הגשת בקשה לחקירת יכולת, הגשת התנגדות, הגשת טענת "פרעתי", או פנייה להסדר חוב. אין להתעלם מהאזהרה שכן ממועד קבלתה מתחיל מניין הזמן להגשת בקשות.
שאלה נפוצה בנושא עיקול שכר
בהתאם לסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, סכום של 2,535 ש"ח לחודש ליחיד מוגן מעיקול, לזוג נשוי עם ילד - סכום יומי של 176.42 ש"ח, ולא ניתן לעקל יותר מ-80% מהשכר הנטו. החוק קובע כי "משכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעקל, להעביר או לשעבד" את הסכום המוגן. יוצא מן הכלל הוא תיקי מזונות שבהם ניתן לעקל את מלוא השכר ללא הגבלה.
שאלה נפוצה בנושא חובות ופטירה
בהתאם לחוק הירושה ותקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל, עם פטירת אדם עובר עזבונו ליורשיו כולל חובותיו, אך החובות משולמים מתוך העיזבון בלבד והיורשים אינם אחראים מעבר לשווי העיזבון שקיבלו. התקנות קובעות כי "כדי לגבות חוב של חייב שנפטר, הזוכה נדרש לפנות אל מנהל העיזבון ולציין בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון".
שאלה נפוצה בנושא פתיחת תיק
בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל, נדרש קיום פסק דין, שטר חוב או המחאה שחזרה, שליחת מכתב התראה לחייב, והמתנה של 30 יום לאחר פסק דין. יש להגיש טופס בקשה לביצוע בצירוף העתק מאושר של פסק הדין או השטר, אסמכתא לחשבון בנק ואישור מסירה. האגרה לפסק דין כספי היא 1% מהסכום (מינימום 92 ש"ח), ולשטר - 1.25% מהסכום (מינימום 155 ש"ח).
שאלה נפוצה בנושא חייב משלם
בהתאם לסעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל, חייב משלם הוא מי ששילם שלושה תשלומים ברציפות לפי צו תשלומים או תשלום אחד והמשך תשלום לפי כללים. ההטבות כוללות הפחתת ריבית פיגורים עד 25% ועיכוב או ביטול הליכי גבייה כגון עיקול משכורת, חשבון בנק ומימוש רכב.
שאלה נפוצה בנושא חובות יורשים
בהתאם לסעיפים 126-128 לחוק הירושה, היורשים אחראים רק עד לשווי חלקם בעיזבון ולא מכספם האישי. אחריות אישית קיימת רק במקרים של חלוקת עיזבון ללא כיסוי חובות, פעולה בחוסר תום לב, או אי ביצוע נוהל הזמנת נושים. להגנה מלאה יש לבצע פרסום הזמנת נושים למשך 90 יום ולכסות חובות ידועים טרם חלוקה.
שאלה נפוצה בנושא סגירת תיקים
בהתאם לתקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל, תיק נסגר אוטומטית בפירעון מלוא החוב תוך 30 יום או כאשר היתרה נמוכה מ-100 ש"ח. ניתן לבקש סגירה מחוסר מעש לפי תקנה 126(ד) אם במשך שנתיים לא ננקטו פעולות, או להגיש בקשה פעילה לסגירת תיק בטופס 406. זמן הטיפול בבקשה הוא עד 45 יום.
שאלה נפוצה בנושא מועדי פתיחת תיק
בהתאם לנתוני רשות האכיפה והגבייה, ניתן לפתוח תיק 30 יום לאחר מתן פסק דין רגיל, מיד עם מתן פסק דין למזונות או לפינוי מושכר. תהליך הפתיחה כולל הגשת בקשה, בדיקת מסמכים ומשלוח אזהרה. משך הגבייה הממוצע עומד על כ-4.5 שנים כולל דיון בבית משפט והוצאה לפועל.
פרטים נוספים בנושא הוצל"פ ניתן למצוא במאמר רפורמה מקיפה במערכת הריביות והפיגורים בהוצאה לפועל ובסקירת הפרקטיקה המשפטית